לא מאמין שאפשר להציל את יערות העד? בוא וראה
כל מי שאיבד תקווה על כך שאפשר להציל את הסביבה שלנו מוזמן לצפות בווידאו הנפלא הזה. דוגמא נפלאה של מה שאדם אחד יכול לעשות, כשהוא מונע בלהט ובאכפתיות וכששתי רגליו על הקרקע.
ביקורם השני של החייזרים
בטיסה האחרונה שלי, כשבהיתי בשמיים ומדי פעם, מבעד לעננים, נגלתה אלי פיסת אדמה קטנה של כדור הארץ, דמיינתי לעצמי שתרבות מתקדמת מגלקסיה אחרת שלחה לכאן, לפני כ-50,000 שנה, משלחת ריגול; והיא שבה ושלחה משלחת נוספת לאחרונה, לראות מה התרחש בשנים האלה.
ההבדל בין שני הביקורים היה כמעט בלתי נתפס. העולם של לפני 50,000 שנה היה מאוכלס כולו על-ידי בעלי חיים וצמחים, פרט לאזורים מכוסי קרחונים. רבים מבעלי החיים והצמחים של אז אינם קיימים עודם עוד. באירופה ובמערב אסיה (ובכלל זה באזור שנקרא היום "ישראל"), המבקרים היו מוצאים יצורים שדומים מאוד לנו, האדם המודרני, אך היו גדולים ומגושמים יותר: היום אנחנו מכנים אותם "האדם הניאנדרתלי". ואילו באפריקה הם היו פוגשים את אבותינו ואמותינו, ראשוני האדם המודרני, ההומו סאפיינס. אך למרות הדמיון – או הזהות – הגנטית שלנו, הם היו אחרים מאוד מאיתנו: הם חיו בשבטים קטנים בצפון מערב היבשת (אתיופיה של היום) וניזונו מציד ומליקוט מזון. מספרם היה אז כ-5,000, בסך הכול.
מה ילד אחד יכול לעשות עבור העולם
כשריאן הייאלג'ק, ילד טוב קנדה, שמע בכיתה א' שאנשים באפריקה חולים כי אין להם מים נקיים, הוא החליט לגייס כספים כדי לעזור להם. צפו בוידאו. (אזהרה לרגישים: תכינו ממחטות).
יום ההולדת ה-14 מיליארד
ימים ספורים לפני יום ההולדת החמישי שלי התחולל בי משבר קיומי. אני מודה, שזה יחסית מוקדם… הבעיה שנתקלתי בה הייתה ניסיון להבין מנין, בעצם, באתי. זכרתי, ששנה קודם לכן חגגו לי את יום ההולדת הרביעי; הבנתי, ששנה לפני זה הייתי בן שלוש ושנה קודם לכך הייתי בן שנתיים. בעיני רוחי טיילתי עוד שנה לאחור, ודמיינתי את עצמי כתינוק בן שנה בלול, כמו התמונות באלבום. המשכתי עוד שנה לאחור, ליום שבו נולדתי. ואז נתקעתי: לא חשוב כמה ניסיתי, לא הצלחתי להבין מה קרה קודם לכן, לפני שנולדתי, מה זאת אומרת שפשוט "לא הייתי." הגעתי למבוי סתום.
הרב עובדיה, החלף סיסמא
על קיר באחד מרחובות יפו קראתי שוב את הסיסמא הש"סית הוותיקה: "אין דתיים, אין חילונים, כולנו יהודים". שאלתי את עצמי האם היא הושאלה ממסע הבחירות של אובאמה. ב-2004, עוד לפני שנבחר לייצג את מדינת אילינוי בסנאט של ארה"ב, הוא הלהיב את המפלגה הדמוקרטית האמריקנית במלים חוצבות הלהבות: "אין מדינות 'כחולות' (דמוקרטיות), אין מדינות 'אדומות' (רפובליקניות); יש רק 'מדינות מאוחדות' (יונייטד סטייטס, ארצות הברית)". האם ייתכן שאנשי ש"ס גיירו את הרעיון?
ומה היה קורה אם ש"ס היתה באמת ממשיכה את כיוון האחדות עוד כמה צעדים? אילו הייתי נפגש עם הרב עובדיה, זה בדיוק מה שהייתי מציע לו. מה דעתך, הייתי שואל את כבוד הרב, על סיסמא כמו "אין יהודים, אין ערבים, כולנו בניו של אברהם"? או סיסמה עוד יותר אוניברסאלית: "אין יהודים, אין גויים, כולנו אנשים"? האם תסכים ש"ס להתייצב מאחורי סיסמא שכזו?
כן, ממש.
אני, היקום
קליפ ערוך מתוך הרצאה של אנדרו כהן בניו יורק.
אקסטזה מתפתחת
קח אטום מימן, הנח אותו לנפשו והוא יהפוך לג'ירפות, לשיחי ורדים, לבני אדם, למוארים. אבל מה זה אומר על החיים שלי? לחיות את האבולוציה של היקום באופן אישי
תורות ההארה ה"קלאסיות" מדברות על כך שההארה היא ההתחוורות שרק האחד קיים; אין אחר. ואם אין אחר, הרי שאני הוא האחד הזה… ואם זה הדבר האמיתי – אם ההארה היא אמיתית ו"ברת קיימא" – פירושה, על פי תורות אלה, סוף ההזדהות עם הישות הנפרדת המוגבלת בגוף שיש לה תאריך לידה ומוות; פירושה לידתה של הזדהות עם התחום הטרנסנדנטלי של החיים, האחדות שמעבר לכל ריבוי ופיצול, מעבר לכל התגלות ושינוי. זוהי תשתית ההוויה, שמעבר לזמן ולמרחב, שלא נולדה ולא תמות. אצל אנשים כמו רמאנה מהרשי ואחרים שכמותו, ההזדהות עם תשתית ההוויה היא עמוקה ושלמה עד כדי כך שניתן לומר שהזדהותם עם אישיותם ה"קודמת", טרום-ההארה, מתה. ואמנם, כששאלו את המורה ההודי ניסרגדטה מהראג' אם אינו פוחד מן המוות, הוא ענה – "אני כבר מת". (חבר קרוב שלי מפרש, שזאת הכוונה במותו של משה על הר נבו, על סף ארץ הקודש: כי הישות האינדיבידואלית הנפרדת, גם אם היא מפותחת כמו זו של משה, חייבת למות לפני הכניסה אל "ארץ טובה ורחבה, ארץ זבת חלב ודבש" – שהיא ההארה ובה אין מקום לכל אינדיבידואליות).
שכח מאין באת
לפני כעשרים וחמש שנה ביליתי מספר שבועות בקשמיר, חבל ארץ מוסלמי בצפון הודו. בעקבות שיחות עם אנשי דת מוסלמים מקומיים התחלתי לקרוא את הקוראן. נזכרתי, שבבית הספר למדנו על כך שמוחמד לקח קצת מהיהדות, קצת מהנצרות וקצת מהפולקלור הערבי, ערבב היטב ו…הופ! יצא לו הקוראן. אבל שם, בקשמיר, למדתי גישה הרבה יותר ענווה ומעמיקה, יותר מכבדת ומכובדת, כלפי הטקסט הזה, שהמוסלמים מתייחסים אליו כאל התגלות מאללה.
הכל הלך יופי, עד שהגעתי לסיפור העקידה. למי שלא יודע, גם בקוראן מסופר שאללה ניסה את אברהם והורה לו להקריב את בנו האהוב לעולה. אלא שלי נכונה הפתעה: בקוראן, אברהם מצווה להקריב את ישמעאל ולא את יצחק. אך מה שהפתיע אותי עוד יותר משינוי הגרסה הייתה התגובה שלי: "מה?! הרי ברור שהם גנבו את הסיפור הזה מאיתנו…" לא אמרתי את זה בקול רם, אבל כל גופי אמר התנשאות. "ולחשוב שכמעט מיליארד אנשים בעולם מולעטים בצ'יזבט הזה…" אך תוך שניות ספורות תפשתי את עצמי: "מה קרה לך? לאן נעלמה האוניברסאליות? ובכלל, היית שם שאתה מדבר? איזה הוכחות יש לך?"
חינוך ויצירתיות: ללקק 'תאצבעות
זה עתה נתקלתי בקליפ המעולה הזה של קן רובינסון, המומחה העולמי ליצירתיות. פשוט תענוג.
שרטוט מפה לעולם חדש
לפני כחמישים אלף שנה כשהתכסתה אירופה בקרח היה זה, מן הסתם, האסון האקולוגי המסיבי הראשון שההומו סאפיינס חווה. אפריקה לא כוסתה בקרח. היא הייתה חמה מדי בשביל זה. אך אירופה היא מקור הגשמים העיקרי של אפריקה ועידן קרח באירופה פירושו שאפריקה הפכה למדבר צחיח.
מחקרים גנטיים מצביעים על כך שרק 10,000 איש ואישה שרדו את העידן הקשה הזה ואני, את ואתה, כמו גם כל שבעה מיליארד בני האדם החיים כיום על פני כדור הארץ, הם צאצאיהם של אותם אפריקאים קשוחים ועמידים. הצלחנו להתגבר על אותו משבר, ועל משברים רבים שבאו אחר כך ברבות השנים, בשל נכונותנו לחבור יחד ולהתארגן כשבטים.
מה סודו של שבט?
להבדיל מעדר, שבו זכר אלפא חסון ששולט ביד רמה קובע מי יאכל מה ואיזה נקבות (כולן, בדרך כלל) יהיו לאיזה זכרים (לעצמו, בדרך כלל), חיי השבט מאורגנים על ידי מועצת זקנים. לא הכוח קובע, כי אם הידע הקולקטיבי שהצטבר. שבט מעריך מסורת, כי מסורת היא מקור ידע, מקור הלמידה הקולקטיבית, ובמיוחד בעיתות מצוקה זהו האוצר הגדול ביותר. שבט פירושו גם רמה גבוהה יותר של אמון הדדי, של 'ביחד', של התפתחות תרבותית. הייתה זו יריית הפתיחה של התרבות האנושית.
-
-
בלוגים מעניינים
- אנדרו כהן - הבלוג של המורה הרוחני שלי.
- בלוג של עורכי מגזין EnlightenNext - החבר’ה המבריקים של EnlightenNext חולקים את מחשבותיהם ותוכניותיהם
- ג’ף קריירה - מנהל תוכניות החינוך של EnlightenNext חושב, כותב, מדבר וחי הארה אבולוציונית
- יאיר זילברמן - ביטוי רענן, רהוט ומקורי של תורתו של אנדרו.
