חופש הדיבור והכנסייה הקתולית: מגלילאו עד בנדיקטוס ה-16

3 תגובות לפוסט “חופש הדיבור והכנסייה הקתולית: מגלילאו עד בנדיקטוס ה-16”

1. עמיר פריימן ב- 16 בינואר, 2008 22:55

   תודה יגאל על העלאת הנקודה המעניינת הזו. בנוגע לפילוסוף האוסטרי "שטען כי פסק הדין של הכנסייה נגד גלילאו גלילאי היה "רציונאלי וצודק," בהתחשב בתקופה ובמצב החברתי בה", זהו ידידנו פול פיירבנד (http://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Feyerabend), שנחשב לאחד מגדולי הפילוסופים של המדע בימינו. אפשר להגיד הרבה דברים על פיירבנד (והרבה דברים נאמרו עליו), אבל בטח לא שהוא צר-מוחין ודוגמתי, וגם לא שהיו לו סיבות מיוחדות להגן על הכנסיה.

   פיירבנד טוען (בספרו המצוין "Against Method") שזו טעות לשפוט את הכנסיה ואת התנהגותה במשפט גלילאו מנקודת המבט שיש לנו היום (כשאנו כבר יודעים שגלילאו צדק), ושאנו צריכים להבין אותה מתוך הסביבה המדעית-תרבותית-פילוסופית של אותה תקופה. מנקודת מבט זו, הוא אומר, "שיקול דעתם של מומחי הכנסיה היה נכון מבחינה מדעית ובעל כוונות נכונות מבחינה חברתית, כלומר, להגן את ההמונים מפני תחבולותיהם של מומחים. הכנסיה רצתה להגן על האנשים מפני קלקול על ידי אידאולוגיה צרה, שעבדה אולי בתחומים מצומצמים אבל שלא היתה מסוגלת לתמוך בחיים הרמוניים."

   מסתבר שהמקרה של משפט גלילאו מסובך הרבה יותר משאנו נוהגים לחשוב. למעשה היו שני משפטים נפרדים, האחד ב-1616 והשני ב-1632, כשבראשון נבחנה התיאוריה של קופרניקוס ונשללה, גלילאו קיבל הוראה מבית המשפט אבל לא נענש, ובשני הוא הועמד לדין על הפרת הוראת ביה"ד ועל הולכת שולל, נמצא אשם ונענש במעצר בית.

   במשפט הראשון ציוותה הכנסיה על מומחים לבחון את התיאוריה של קופרניקוס. כותב פיירבנד: "המומחים הכריזו שהתיאוריה הייתה "טפשית ואבסורדית מבחינה פילוסופית", ובמושגים מודרניים *לא מדעית*. שיפוט זה נעשה בלי התייחסות לאמונה או לדוקטורינה של הכנסיה, אלא היה מבוסס באופן בלעדי על המצב המדעי באותו זמן. הוא זכה להסכמה מצד מדענים רבים (ביניהם טיכו ברהה) – והוא היה *נכון*, בהתחשב בעובדות, בתיאוריות ובסטנדרטים של אותם ימים… למדען מודרני אין בעצם שום ברירה בענין. הוא לא יכול להיצמד לסטנדרטים הנוקשים מאוד שלו ובו-בזמן לשבח את גלילאו על שהגן על קופרניקוס…"

   בהמשך הוא כותב: "…[הכנסיה] לא אמרה: מה שנוגד את התורה כפי שאנו מפרשים אותה חייב להפסל, ולא משנה כמה חזקים השיקולים המדעיים התומכים בו. לא נפסלה פה אמת שנתמכה בהגיון מדעי… הכנסיה לא היתה מוכנה לשנות דברים רק בגלל שמישהו העלה השערות מעורפלות. היא רצתה הוכחות – הוכחות מדעיות בענינים מדעיים. בכך היא פעלה בדומה למוסדות מדעיים מודרניים: אוניברסיטאות, בתי ספר ואפילו מוסדות מחקר בארצות שונות מחכים בדרך כלל זמן רב לפני שהם משלבים רעיונות חדשים לתוך הקוריקולום שלהם. אבל באותו שלב לא היתה עדיין הוכחה משכנעת לנכונות התיאוריה של קופרניקוס. לפיכך, הכנסיה יעצה לגלילאו ללמד את קופרניקוס *כהיפותיזה*; היא אסרה עליו ללמד אותו כ*אמת*."

   במילים אחרות (כאן אני חוזר למילים שלי), פיירבנד אומר לנו שהקהילה המדעית לא יכולה, מצד אחד, להאשים את הכנסיה של המאה ה-17 בבורות חשוכה ובהתנגדות עיוורת להתקדמות מדעית, ומצד שני לפסול על הסף תיאוריות כמו השדות המורפיים של רופרט שלדרייק (www.sheldrake.org) או גלגול נשמות (www.wie.org/j32). והוא צודק!

2. Igal ב- 17 בינואר, 2008 0:03

   תודה על התגובה המפורטת. ויש לי לכך מספר תגובות:

   1. אני לגמרי מסכים, שקל מאוד לבקר את הכנסייה מנקודת הראות שלנו היום, ובכך יש משום אמירה ש"לוא אני הייתי שם, וודאי שהייתי חושב ופועל אחרת." את זה אפשר למדוד רק בהווה: באיזו מידה אני עכשיו אוטונומי ומסוגל לחשוב באופן עצמאי? באיזו מידה חשיבתי חפה מדוגמה? אי אפשר לקחת זאת כמובן מאליו, למרות שכולנו, גם הפנאטיים שבנו, נוטים להניח כך לגבי עצמנו.

   2. אני גם מסכים, שהרבה לא השתנה בטבע האנושי. למעשה, הסיבה שכתבתי את הפוסט הזה היא כדי להתריע על כך, שאלה שמחו על ביקורו הצפוי של האפיפיור ועל נאומו באוניברסיטה הפגינו את אותה צרות המוחין שהם מחו נגדה.

   3. ועוד אני מסכים, שקונטקסט תרבותי, רוחני וחשיבתי משפיעים על מה נחשב אמת ומה לא. בתקופת התנ"ך, מוסד העבדות היה מוסד מקובל, וחוקי העבדות שבתנ"ך מהווים התקדמות חברתית גדולה בהקשר לכך. אך בקונטקסט של ימינו, לא היינו מקבלים מוסד שכזה. במובן זה, אפשר להבין את דבריו של פיירבנד.

   4. שמעתי גם הרצאות מפי היסטוריונים שטענו, כי חלק מהסיבה לפסק הדין הנוקשה נגד גלילאו הוא אופיו הראוותני והלא דיפלומטי, שקומם נגדו את הממסד של אז. בסופו של דבר, דינמיקה בין-אישית ממלאת תפקיד גדול יותר בדברים כגון אלה.

   5. לא ברור לי איך אתה מסיק את הדברים שאמרת בפיסקה האחרונה שלך מהדברים שפיירבנד אמר…. לא קראתי את פיירבנד וייתכן שזו אמנם רוח דבריו, רק שזה לא ברור לי ממה שכתבת.

3. עמיר פריימן ב- 18 בינואר, 2008 22:05

   אני אתחיל מהסוף: מהמעט שהבנתי מהספר של פיירבנד "Against Method", הוא יוצא נגד השיטה המדעית המקובלת וחושף את ההנחות המוטעות שיש לנו לגבי "מדעיותה" של שיטה זו. הוא מציע שמדע טוב ויעיל הוא מדע שמעודד ריבוי תיאוריות מתחרות, שמתעניין בתיאוריות "לא מדעיות" כביכול, ושמנצל את ה"חיכוך היצירתי" ביניהן כדי להעשיר את הידע האנושי ולאפשר התקדמות – לא התקדמות לינארית צרה כמקובל, אלא בהתפרשות רחבה. והוא מביא את משפט גלילאו כדוגמה היסטורית לכך שהשיטה המדעית המקובלת – אותה שיטה על פיה קבעה הכנסיה שהתיאוריה של קופרניקוס היא אבסורדית ושטותית – מונעת התפתחות מדעית, ומראה לנו את חוסר העקביות בכך שאנו שופטים לשלילה את התנהגות הכנסיה באותו מצב אבל ממשיכים לפעול באותה צורה בדיוק כלפי תיאוריות חדשות ושונות מהמקובל.

   רופרט שלדרייק (הגיבור שלי בכל שנוגע לתחום המדעי) אמר משהו קולע ומשעשע על כך בראיון שנתן לפני מספר שנים ל-What Is Enlightenment? (http://www.wie.org/j11/sheldrake.asp):
   


   WIE: What do you think of the view of neo-Darwinians such as Richard Dawkins or Stephen Jay Gould, who believe that evolution is without purpose or design and is the result of blind chance and natural selection?

   Sheldrake: I think this is an act of faith on their part. It’s not scientifically proven that it is without design—it is simply their assumption to start with. They want to believe that it is without purpose or design and so they say so. They are materialists and, as materialists, their view of the universe, their philosophy, has no place for purpose or design in evolution. Without looking at a single piece of evidence or data, they can deduce that it has no purpose or design because it follows from the premise from which their entire world philosophy starts.
   
   וכיוון שע"פ פיירבנד ההתפתחות המדעית "אינה מדעית" אלא מונעת במידה רבה מהתפתחויות תרבותיות ופוליטיות, וכיוון שהבחירה בין תיאוריות מדעיות מתחרות נעשית פעמים רבות משיקולים "לא מדעיים", הוא גם משבח את "אופיו הראוותני" של גלילאו ואת שיטות השכנוע ה"דמגוגיות" שלו, שהיו נחוצות כדי לפרוץ ולו גם סדק צר בתפישת העולם המדעית של תקופתו.

   בשלושת הנקודות הראשונות שהעלית, אני חושב שלקחת את הטענות שהצגתי (בשמו של פיירבנד) לגבי התחום המדעי והרחבת אותן לתחום האנושי הכללי – ואני מסכים לגמרי עם ההרחבה הזאת, כיוון שלדעתי התחום המדעי איננו נפרד או שונה מכל תחום אחר (כלומר, הכוחות הפועלים בו הם אותם כוחות שפועלים בכל זירה אחרת של הפעילות האנושית).