לחלוק את האור הגנוז עם כו-לם: קבלה שיתופית
אור הגנוז, בעיני, הוא ישוב פלאי. הוא מורכב מאנשים שלקחו על עצמם לממש פוטנציאל אנושי שעד כה היה קיים רק בתיאוריה — המחוייבות לחיות את חייך למען האחר. הנה מאמר מפרי עטי שהופיע באנגלית ברבעון ?What Is Enlightenment לפני מספר חודשים.
מי שיזדמן לישוב הגלילי "אור הגנוז" לא ירגיש, במבט ראשון, שיש בישוב הזה משהו מיוחד. אחרי הכל, זה לא כל כך נדיר למצוא בארצנו קהילה שכל חבריה שומרי מצוות אדוקים, עם גברים מגודלי זקן ופאות ונשים מכוסות מכף רגל ועד ראש. אבל אחרי שנתקלים ביהודי עבדקן, חבוש כיפה, מתרגל טאי-צ'י, או באחר היושב בחורש בהתבוננות עמוקה; או אחרי שנכנסים לכיתה שבה רב בבגדי חסיד שחורים מרצה על אקופונקטורה לכיתה שבה מחיצה מפרידה בין הנשים לגברים, מתחילים לקלוט שהמקום הזה באמת קצת שונה.
אך "אור הגנוז" הוא יותר מאשר ישוב של יהודים חרדים המתעניינים בניו אייג'. כאן, בקהילה הפסטורלית הזו למרגלות הר מירון, המונה 68 משפחות (כארבע מאות נפש), מתנהל ניסוי רציני ומסור בפוטנציאל האנושי. זהו הניסיון הרציני הראשון ליישם את התורה הקהילתית המהפכנית של הרב יהודה אשלג, איש חזון שבזכות עבודתו הפכה הקבלה למונח השגור בפי כל, בכל רחבי העולם.
"כל מעיניו של הרב אשלג היו נתונים לטרנספורמציה של האנושות" מסביר הרב יובל אשרוב, ממקימי אור הגנוז. "הוא חש שאנחנו על סף ימות המשיח, תקופה שתאופיין על ידי שינוי יסודי במוטיבציה של בני האדם - משאיפה לקבל ולרכוש, שמקורה באגו, לשאיפה לתת ולחלוק, שמגיעה מאלוהים". אשלג לימד ששינוי כזה במוטיבציה, שהוא הרבה מעבר למה שהאנושות היתה מסוגלת לו עד כה, התגלה רק פעמיים בהיסטוריה האנושית - פעם במעמד הר סיני ופעם בזמן מלכות שלמה.
לא תאמינו, אך הדבר ששכנע את אשלג שאנחנו מתקרבים לימות המשיח היה העלייה העצומה בפופולאריות של תורת הקומוניזם בעולם לפני כמאה שנה. "הרב אשלג ראה זאת כאינדיקציה שקיים רעב עולמי לחיים שמייחסים יותר חשיבות לנתינה ולשיתוף מאשר לצבירה ולרכישה", אומר אשרוב. "זה היה אות בשבילו שמשהו חדש אפשרי עכשיו".
אך אשלג היה מודע היטב למגבלות הקומוניזם, שכן התורה הזו מכחישה את קיומו של המימד האנכי (הרוחני) של החיים ומתמקדת בחומר. הוא לימד שהיעדר המימד הרוחני הוא שאילץ את חסידי הקומוניזם להשתמש בכוח ובברוטאליות כדי לכפות את האידיאלים של האידיאולוגיה שלהם. איך ייראה סגנון חיים קומוניסטי, הוא שאל, אם המוטיבציה לחיות בשיתוף כזה לא תבוא משאיפה לשוויון חומרי וגם לא מרצון לצדק חברתי, אלא כדרך לחיות בהתאם לרצון האל – חיים של נתינה בלתי פוסקת? מה היה קורה לו הרעיונות הקומוניסטיים היו מחוברים לתורת הקבלה ומיושמים בהקשר הזה? אשלג חזה, שאם אורח חיים כזה יהיה נפוץ תיסלל הדרך להארה קולקטיבית, לא רק ליהודים אלא לאנושות בכלל.
ב-1989, 35 שנה לאחר מותו של אשלג, עודד אחד ממשיכי דרכו הרוחנית, הרב מרדכי שיינברגר, קבוצה של תלמידיו לחיות על פי הרעיונות הקהילתיים המהפכניים האלה. הקבוצה הראשונה היתה מורכבת כולה מבעלי תשובה: שיינברגר, כך נראה, רצה שאור הגנוז יהיה חף מהרגלים רבים שמלווים את חייהם של יהודים חרדים מזה אלפי שנים.
אחד ההרגלים האלה הוא היחס לעבודה. בקהילות חרדיות רבות נהוג לעודד את כל הגברים להקדיש את חייהם ללימוד תורה ולתמוך בהם בעזרת תרומות. באור הגנוז, לעומת זאת, רק קומץ של מלומדים מוכשרים ומבטיחים עוסקים בלימוד כמלאכתם העיקרית. לגבי השאר, התרגול הרוחני העיקרי הוא עבודה. "העיקרון המנחה את חיינו כאן הוא 'ואהבת לרעך כמוך'," מסביר הרב אשרוב. "ועבורנו, המילה 'אהבה' היא מצווה מעשית: מעייניך העיקריים לא אמורים להיות צרכיך אלא צרכיו של רעך. לאהוב את רעך פירושו שהמוטיבציה שלך לעבודה היא להבטיח שצרכי רעך יתמלאו".
לדברי אשרוב, היהדות החרדית הזניחה את ההיבט הזה של החיים היהודיים. אין בכך פלא: הוא עצמו מודה, שאין דבר קשה יותר להשגה מאשר שינוי יסודי כזה במוטיבציה. ועם זאת הוא טוען, שבעזרת לימוד הקבלה ובעזרת ההוראות של מורה הקהילה, הרב שיינברגר, אנשים אכן משתנים.
האופן שבו מחולקים המשאבים באור הגנוז הוא, אולי, אינדיקציה טובה לשינוי הזה. כמו בכל קהילה קומוניסטית אמיתית, כל אחד אמור לעבוד על-פי יכולתו ולקבל על-פי צרכיו וכל ההכנסות נכנסות לקופה משותפת. "ומי מחליט," אנחנו שואלים, "מה תהיה ההכנסה שלך?" "אתה מחליט", משיב אשרוב. "כשחברים בקהילה צריכים כסף, הם מושכים מהקופה את הסכום שהם זקוקים לו. בפנקס הם רושמים רק את הסכום שהם לקחו, לא את שמם".
החיים באור הגנוז אינם קייטנה. יום טיפוסי מתחיל ב-4 לפנות בוקר בלימוד קבלה בבית המדרש (יש שמשכימים קום ומגיעים לבית המדרש כבר ב-2). ב-6 כולם מתפללים שחרית וב-8 מתחילה הפעילות היומית – הילדים הולכים לבית הספר המקומי וההורים יוצאים לעבודה, רובם באחד מהעסקים שבבעלות הישוב: בית דפוס והוצאת ספרים, שני סופרמרקטים אזוריים, בית ספר גדול לרפואה סינית המשמש גם כבית ספר אזורי בנושא, צימרים להארחה ועוד. בסוף היום מתפללים מנחה וערבית יחד. כל הארוחות - ובמיוחד ארוחת השבת - מתקיימות בבית, תוך שמירה על המבנה המסורתי של אורח החיים היהודי הסובב סביב חיי המשפחה.
מחויבות לרעיון נמדדת בשעת מבחן. אמנם החיים באור הגנוז הם תמיד מאתגרים, אך מלחמת לבנון האחרונה העצימה מאוד את האתגרים האלה. למרות שאור הגנוז קרוב מאוד לגבול הצפון ולכן נמצא בטווח הקטיושות של החיזבאללה, אף אחד מהתושבים – ובכלל זה הנשים והילדים – לא התפנה, גם לאחר פגיעה ישירה בכפר. הייתה זו תעודה למחויבותם של התושבים לסגנון חיים שהוא, לדעתם, גם מאפיין את ימות המשיח וגם האמצעי להחיש את בואו. מספר התושבים בישוב גדל בהתמדה והם מקווים שמאמציהם להפיץ את תורת הקבלה ילהיבו אנשים רבים לאמץ את אורח חייהם, הן בישראל והן בחו"ל.
תגובות
2 תגובות לפוסט “לחלוק את האור הגנוז עם כו-לם: קבלה שיתופית”
-
-
בלוגים מעניינים
- אנדרו כהן - הבלוג של המורה הרוחני שלי.
- ג'ף קאררה - מי שרוצה טעימה של הטורנאדו של הארה אבולוציונית בפעולה מוזמן לעקוב אחר הבלוג של ג'ף
- וואן דר גראף אחותך - בלוג של פולניה אסלית ומכשפה אמיתית, שעוזר לי לקיים מצוות "דע מניין באת."
- טום הקוסמי - כמה צעיר ככה מבריק.
- יאיר זילברמן - ביטוי רענן, רהוט ומקורי של תורתו של אנדרו.
- יעל טריידל - הבלוג של מנהלת מרכז EnlightenNext בישראל
- כריס פאריש - הוא לא כותב הרבה, אך כל מילה בסלע
- עידו הרטוגזון - אם רציתם לשים יד על הדופק של חזית הטכנומיסטיקה, הגעתם למקום הנכון
- רות גולן - פסיכולוגית, משוררת ומורה להארה האבולוציונית
- תומר פרסיקו - כתיבה שעושה טוב ללב, לאינטלקט ולנשמה
הכתבה על "אור הגנוז" מעניינת מאוד. שם המחבר אינו מופיע.מי חיבר את הכתבה?
שלום אורית
סליחה על האיחור בתשובתך.
אני כתבתי את הכתבה הזו.
אני שמח שנהנית ממנה.
יגאל