מדיטציה: הנח לכול להיות כפי שהוא
אחת מההנחיות הבסיסיות ביותר במדיטציה כפי שמלמד אותה אנדרו כהן היא להניח לכול להיות כפי שהוא. לקראת סדנת מדיטציה שאעביר בשבת הקרובה (ה-23 בפברואר) יחד עם יעל טריידל, מנהלת מרכז EnlightenNext בישראל, בחרתי בקטע מתוך ספרון של כהן, "מי אני ואיך עלי לחיות" (Who Am I And How Shall I Live), שבו הוא מרחיב את הדיבור על ההנחייה הזו ומסביר אותה.
בחוויה של מדיטציה עמוקה אנו מגלים מי אנחנו מעבר לשכל. בגילוי הזה אנו מוצאים תשובה לשאלה, "מי אני?" את התשובה מוצאים כאשר אנו מוותרים על הפיתוי להיאבק, כאשר אנו מניחים לכול להיות כפי שהוא.
כאשר אנו מניחים לכול להיות כפי שהוא, אנו חווים מרחב – ריקות עצומה ונרחבת שיש בה שלווה עמוקה. זהו מקום שבו מעולם לא התרחש דבר, מקום שקיים עוד בטרם הולדת היקום. כשאנו חווים את העומק הפלאי הזה בתוכנו, אנו מגלים מי אנחנו באמת. במצב הזה של שלווה עמוקה אנו חווים את האני האמיתי שלנו. הדרך הישירה ביותר לחוות מדיטציה היא להניח לכול להיות כפי שהוא. רק הניחו לכול להיות כפי שהוא – שוב ושוב. ברגע שאנו מנסים לעשות זאת, אנו מגלים שבעצם איננו רוצים לעשות זאת. הסיבה לכך היא שאנו מוקסמים באופן כפייתי מן התכנים של שכלנו – הדברים שמוצאים חן בעינינו ואלה שלא מוצאים חן, כמו גם כל דאגותינו. לכן, לעתים קרובות נראה כאילו שכלנו מענה אותנו. אך אם אנו רוצים להיות חופשיים נמצא את הכוח לא להתעניין בכלל בתכנים של שכלנו. אם ברצוננו להיות חופשיים, נמצא את האומץ הדרוש כדי להניח לכול להיות כפי שהוא. כל מה שעלינו לעשות לשם כך הוא לעמוד בפיתוי שלא לתת לכול להיות כפי שהוא. זהו האתגר הגדול שעימו נאבק המודט.
כמובן שישנן גישות שונות למדיטציה. כוונתן של חלק מהגישות האלה היא לסייע בידנו להסיח את דעתנו מתנועת המחשבות שלנו. אבל אם ברצוננו לבחון את החיים לעומקם, אל לנו להסיח את דעתנו. כל שעלינו לעשות הוא להניח לכול להיות כפי שהוא. וכשאנו עושים זאת שוב ושוב, השכל מתחיל להאט את מהלכו. הוא נסוג ממרכז התודעה ואנו מגלים מרחב. מרחב אינסופי. ובמרחב הזה מצוי עומק, עומק מיוחד במינו, שבו אנו מגלים שלווה, שמחה ואושר, כי סוף-סוף איננו רוצים דבר.
כאשר השכל עסוק, אנחנו תמיד רוצים משהו. זהו עינוי שאין לו סוף. אך כאשר השכל נסוג ממרכז התודעה אנו מתחילים לחוש את השלווה רבת העוצמה של להניח לכול להיות כפי שהוא. וכאשר אנו חווים את השלווה העמוקה הזו, אנו מגלים את סוד ההארה. זהו הסוד שעליו דיבר הבודהה. אנו מוצאים את השמחה ואת האושר הגדולים ביותר ואת הסיפוק העמוק ביותר כאשר איננו רוצים דבר.
החיים של רובנו הם חיים של עינוי בלתי פוסק. מקורו של העינוי הזה הוא נוכחותה של תשוקה שאין לה סוף. האמת היא שלא קיים בעולם חפץ כלשהו שאם היה מצוי ברשותנו הוא היה מסוגל להעניק לנו שלווה מתמדת וסיפוק מושלם. חפץ כזה פשוט אינו קיים. רק כאשר אנו חווים מדיטציה עמוקה מאד, שהיא החוויה המודעת של 'לא להשתוקק לדבר', מתחילה האמת הנצחית הזו להיחשף בפנינו. אם אנחנו רציניים, בסופו של דבר יתבהר לנו שהסיבה המהותית לאומללותנו היא החיפוש המתמיד אחר סיפוק מחוצה לנו. כך שפעולת הויתור, שהיא הנתיב הישיר אל השחרור, היא עצם הנכונות לוותר על החיפוש האינסופי הזה אחר סיפוק שיבוא מחוצה לנו. זהו סוד ההארה, וניתן לגלותו באמצעות החוויה העמוקה של המדיטציה. כדי ללמוד כיצד להשתמש בשכלנו בדרך הנכונה, קודם כל עלינו להיות מסוגלים להשתיק אותו. רובנו מאבדים את עצמנו באופן כפייתי בתנועת השכל במידה כזו שאין אנו רואים דבר מלבד השכל ותנועתו. וכאשר תנועת השכל היא כל מה שאנו רואים, יהא זה בלתי אפשרי עבורנו לנקוט ביחס אובייקטיבי כלפי התנועה הזו. גילוי המרחב שאותו אנו חווים במדיטציה מאפשר לראות את השכל מבחוץ, לראות את השכל מנקודה שהיא מעבר לו. הגילוי החווייתי של המרחב הזה חושף נקודת מבט חדשה לחלוטין ביחס לשכל ולתנועתו, נקודת מבט אובייקטיבית ומשחררת במקום סובייקטיבית וחונקת.
ברגע שנהיה נטועים באופן עמוק בחוויית המדיטציה – כאשר נדע מה פירוש לעזוב את השכל במנוחה, להניח לכול להיות כפי שהוא – אז ורק אז נוכל להתחיל להשתמש בשכל באובייקטיביות עמוקה, כזו שתאפשר לנו לראות את האמת.
– אנדרו כהן, 1998
לפרטים על סדנת המדיטציה בשבת, ה-23 בפברואר
תגובות
תגובה אחת לפוסט “מדיטציה: הנח לכול להיות כפי שהוא”



אין כמו מדיטציה. ובחוויה שלי ההנחיות של אנדרו הן בעצם מסלול מהיר לסמאדהי ,מעין מסלול עוקף מדיטציה ,כך לפחות לפי היוגה (פטאנג'לי מהארישי) שבה המדיטציה (דהיאנה)שהיא השלב השביעי (אשטנגה יוגה = שמונת איברי היוגה) המוביל לשמיני הוא המצב הטרנסדנטלי - הסמאהדי. הספרון הנפלא הזה תמיד אצלי בתיק והוא מעבר לזמן,ממש כמו המדיטציה.
תודה על התרגום.
ארייאלה.