סֶקֶם - החווה המופלאה במדבר המצרי
(את המאמר שלהלן, על חוות סֶקֶם שמחוץ לקהיר, כתבתי (באנגלית) למגזין
"?What Is Enlightenment". הוא הופיע אחר כך גם ב-NRG בתרגום לעברית. ראו הערותי בסוף הפוסט הזה.)
"נס במדבר" - כך מכנים המצרים את סֶקֶם, הקומפלקס החקלאי במצרים, המשק האוטרקי ששמו יצא למרחוק. בעזרת תערובת ייחודית של איסלאם ביחד עם משנתו של האנתרופוסוף רודולף שטיינר. החווה, המשתרעת על שלושה קמ"ר, מגדלת תוצרת ביו-דינאמית, צמחי מרפא וכותנה, מייצרת תוספי תזונה ובגדי כותנה אורגנית ועוד. חוץ מזה היא גם תומכת בפיתוח התרבותי ובבריאות עובדיה ומשפחותיהם ומעלה את המודעות באזור כולו. הצלחת החווה היא בזכות האיכפתיות העמוקה, אומץ הלב והמחויבות הבלתי-מתפשרת של אדם אחד מלא השראה - המייסד, ד"ר איברהים אבוליש (בתמונה).
ב-1975 לקח אבוליש, מדען מצרי מצליח שחי באוסטריה, את ילדיו שגדלו באוסטריה, לטיול במולדתו. היה זה זעזוע. במקום הארץ המשגשגת שזכר הוא גילה עזובה עמוסה בבעיות, לאחר שנים של סכסוכים צבאיים וניסויים סוציאליסטיים שכשלו.
בשובו להרי האלפים שבאוסטריה ניעור באבוליש קול פנימי לעשות משהו. אחרי שנתיים של מחקר, הוא גיבש תוכנית: להקים קהילה חקלאית בת-קיימא במדבר, שתספק עבודה אך גם תדאג לחינוך, לבריאות, לדת, לסביבה, לכלכלה ולזכויות האדם של חבריה.
כמוסלמי מאמין, אבוליש ייסד את החווה שלו על שלושת היסודות של עבודת האל המוזכרים בקוראן: עבודה, לימוד ויחסים בין אדם לחברו. כתלמיד מסור של האנתרופוסופיה, מדע הרוח של רודולף שטיינר, הוא שילב את עקרונות האיסלאם בתכנון החווה – ובפרט בעקרונות החקלאות הביו-דינאמית.
על-פניו נדמה, שאיסלאם ואנתרופוסופיה הם בני זוג מוזרים. לא כך, טוען אבוליש. "למרות שהאנתרופוסופיה צמחה בהקשר נוצרי אירופי, היא בבסיסה צורת חשיבה, פרספקטיבה שעוזרת לך לגלות את משמעותו העמוקה של כל דבר ודבר", הוא מסביר. מה שכן, הוא היה חייב להתאים הרבה מעקרונות החקלאות הביו-דינאמית לתנאי המדבר הייחודיים. "אבל זה בדיוק מה שעשו המוסלמים בעידן הזהב שלהם", הוא מסביר. "הם לקחו את המיטב מתרבויות ופילוסופיות זרות ופיתחו
אותו".
ב-1977 עבר אבוליש למצרים, ובעקבותיו גם משפחתו. כעבור ימים ספורים רכש חלקת מדבר צחיחה, שכל המומחים המליצו לא לגעת בה. אך אבוליש סמך על החזון הפנימי שעוררה בו חלקת האדמה – בארות מלאים במים, דשא ירוק המכסה את הנוף, גינות פרחים וצמחי מרפא ואנשים הבאים מכל עבר להרוות את צמאונם הפיזי והרוחני. הוא קרא לחווה "סֶקֶם", מילה מצרית קדומה שפירושה "חיוּת".
סקם הגשימה את חזונו של אבוליש לפרטי פרטים. בכל בוקר באים בשעריה כאלף שש מאות איש מהעיירות והכפרים הסמוכים (כאלף עובדים, ארבע מאות תלמידי בית-ספר ומאתיים מתנדבים). איש איש למלאכתו – חקלאות, עסקים, שירותים רפואיים וכו' – אך כולם מתחילים את היום בטקס שתכנן אבוליש. בעומדם במעגל, כל אדם מספר מה הוא מתכנן לאותו יום ומה השיג ביום האתמול. יש גם מעגל גדול יותר בסוף השבוע, כשמנהלי כל הענפים בסקם מסכמים את הישגי השבוע. העובדים גם לוקחים חלק בתכניות העשרה שכוללות לימוד קרוא וכתוב, אנגלית, ציור או אוריתמיה, שיטת הריקוד הייחודית שפיתח רודולף שטיינר. ישנם גם מפגשים לשאלות עם ד"ר אבוליש, שבהם עולות לעתים קרובות סוגיות בענייני האיסלאם. בסקם מתקיימים גם אירועים תרבותיים סדירים לעובדים ולמשפחותיהם באמפיתיאטרון בן 1500 המקומות.
סקם אף לקחה על עצמה את האחריות להעלות את רמת הבריאות וההיגיינה של שלושים אלף איש החיים בסביבתה. כל בית זכה למים זורמים ונקיים, לשירותים ולהדרכה סדירה של עובדים סוציאליים ועובדי תברואה. סקם אף פתחה תיקים רפואיים, מספקת טיפול בסיסי, ומפנה מקרים דחופים למרכז הרפואי של החווה.
סקם משגשגת מבחינה כלכלית. בגלל שהדרישה בשוק המקומי והעולמי לעשבי המרפא, הכותנה, הפירות והירקות האורגניים שלה עולה על ההיצע, סקם יצרה רשת של שמונה מאות חוות ברחבי מצרים, סודאן ואירן, ובהם היא מלמדת חקלאות ביודינאמית. בעקבות הצלחתה של סקם הפכו הרשויות במצרים את כל ענף הכותנה במדינה לגידול ללא קוטלי חרקים או עשבים.
בדומה לאמירה הידועה על גאונות – גם נסים מורכבים מאחוז אחד של השראה ותשעים ותשעה אחוז של הזעה. בשנים הראשונות היה על אבוליש להיאבק בכוחות הטבע, בהיעדר התשתיות, במחסור בצוות משכיל, שלא להזכיר את הקיצונים האיסלאמיים וההתנגדות הסמויה של חברות הכימיקלים שרווחיהם ממכירת קוטלי עשבים וחרקים ירדו באופן דרסטי.
מים רבים זרמו בנילוס מאז אותה התחלה קשה, וכיום שבחים רבים מועתרים על החווה של אבוליש. ב-2003 זכה ד"ר אבוליש ל"פרס הפרנסה הנאותה", המוכר גם כ"פרס נובל האלטרנטיבי", וקרן שוואב העניקה לו, כ"יזם חברתי" בולט, מקום בכינוסיה היוקרתיים השנתיים בדאבוס שבשוויץ.
למרות השפעת התרבות האירופית, ובכלל זה האנתרופוסופיה, אבוליש מתעקש שאת כל ההיבטים הכלכליים, חברתיים ותרבותיים של סקם ניתן לגזור מהאיסלאם. הוא משקיע מאמצים ומשאבים רבים לחקירתם של הכתבים וההיסטוריה המוסלמיים, כדי לחלץ מתוכם עקרונות מוסלמיים של מסחר, חינוך ותרבות הרלוונטיים למאה העשרים ואחת. אם יעלה הדבר בידו, תהפוך סקם לדוגמא רצויה יותר לארצות בעולם המוסלמי ותאפשר להם להפוך לכוחות יצירתיים ותומכים בבניין הכלכלה הגלובלית, גם מבלי להתפשר על מנהגיהם או על דתם.
______________________
השיחה הארוכה שניהלתי עם ד"ר אבוליש על עבודתו ועל מחשבתו הייתה אחת השיחות היותר מאלפות שזכיתי לנהל כמראיין וכעיתונאי. אבוליש הוא איש רנסנס בעל אומץ ושאר-רוח, ששם לו למטרה להביא להתחדשות בעולם המוסלמי ולעזור לזרמים פרוגרסיביים באיסלאם לגדול ולהתחזק. בעיתונות העולמית טוענים לעתים קרובות שהמוסלמים המתונים אינם עושים די כדי להתנגד למחטף שהאלמנטים הקיצוניים באיסלאם עשו לדתם, ובכך הם מחלישים את טענתם שהאיסלאם היא, בבסיסה, דת של שלום (המילה "איסלאם", שפירושה "כניעה", באה מאותו שורש ממנו נגזרה המילה "סלאם", עובדה שסנגורי האיסלאם משתמשים בה כדי לומר ש"אנחנו בעצם לא כאלה.") אבל אבולייש הוא באמת לא כזה: הוא באמת לוחם של שלום ומעיז לצאת נגד אלמנטים שוטים בתרבותו. כך, למשל, לא הייתה לא כל בעייה, בשיחתו עמי, לדבר על הטמטום שביטאו כל אותם אלה שנכנסו להיסטריה בגלל הקריקטורות שפורסמו בדנמרק עם דמותו של הנביא מוחמד.
אגב, השיחה בינינו התרחשה תקופה לא ארוכה לאחר שהחמאס זכה בבחירות ברשות הפלסטינית. אבוליש הביע אז את דעתו ותקוותו, שכשהחמאס יקבלו לידם את רסן השלטון זה ייאלץ אותם להתמתן, כי הם יצטרכו להתמודד עם העולם האמיתי של אחריות לאנשים שבחרו בהם: לפרנסתם, לבריאותם, לחינוך ילדיהם וכו'. לצערי, הוא טעה, לפחות עד כה. מתברר שהקשר הגורדי של הסכסוך היהודי-פלסטיני מורכב כל כך, שאין קומון סנס שיכול לו. איפה אלכסנדר, איפה?
תגובות
-
-
בלוגים מעניינים
- אנדרו כהן - הבלוג של המורה הרוחני שלי.
- ג'ף קאררה - מי שרוצה טעימה של הטורנאדו של הארה אבולוציונית בפעולה מוזמן לעקוב אחר הבלוג של ג'ף
- וואן דר גראף אחותך - בלוג של פולניה אסלית ומכשפה אמיתית, שעוזר לי לקיים מצוות "דע מניין באת."
- טום הקוסמי - כמה צעיר ככה מבריק.
- יאיר זילברמן - ביטוי רענן, רהוט ומקורי של תורתו של אנדרו.
- יעל טריידל - הבלוג של מנהלת מרכז EnlightenNext בישראל
- כריס פאריש - הוא לא כותב הרבה, אך כל מילה בסלע
- עידו הרטוגזון - אם רציתם לשים יד על הדופק של חזית הטכנומיסטיקה, הגעתם למקום הנכון
- רות גולן - פסיכולוגית, משוררת ומורה להארה האבולוציונית
- תומר פרסיקו - כתיבה שעושה טוב ללב, לאינטלקט ולנשמה