ערוץ ההיסטוריה הפיק תוכנית על מהרישי

11 בדצמבר, 2007

Maharishi

ערוץ ההיסטוריה האמריקאי שידר, לפני כשבוע, תוכנית בת שעה (45 דקות נטו) על מהרישי מהש יוגי. האיש קטן הקומה הזה, שהקים את תנועת המדיטציה הטרנסנדנטלית לפני יובל שנים במדרס שבדרום הודו (הוא קרא לארגונו "התנועה להתחדשות רוחנית" באותם ימים) חגג השנה את יום ההולדת התשעים שלו. שירם של מתי כספי ושלמה גרוניך על בן-גוריון מתאים כאן כל כך: "מי האיש הקטן-גדול הזה? מגיע לו שיכתבו עליו שיר." מגיע לו, למהרישי, שיעשו עליו תוכנית טלוויזיה. במשך כמה ימים לאחר השידור בארצות-הברית אפשר היה לצפות בה גם בגוגל-ווידאו אבל בינתיים היא הורדה. אני מניח שבסופו של דבר היא תוקרן גם בערוץ ההיסטוריה בארץ, עם כתוביות.

התרגשתי מאוד לצפות בווידאו הזה, כי במשך עשרים וחמש שנה היה המהרישי הגורו שלי ומרכז חיי. עבדתי בקרבתו - בחממה האינטלקטואלית והרוחנית שהוא איפשר לי לחיות בה - ותחת חסותו למדתי כתבים של דתות שונות, תרגלתי מדיטציה וסיירתי ברחבי העולם כמורה וכמרצה. יהיו הסיבות שעזבתי אשר יהיו, השנים במחיצתו של מהרישי היו, לפחות בחלקן, שנים קסומות ומלאות.

לפני כשנתיים נפגשתי עם דיפאק צ'ופרה לשיחה ארוכה. שנינו היינו תלמידים מסורים של מהרישי (הכרנו זה את זה באשראם שלו) ושנינו פנינו לדרכים אחרות. באופן טבעי, חלק גדול משיחתנו נסב על מי שהיה הגורו שלנו. "לאמתו של דבר, לעולם לא הבנתי את המהרישי" התוודה דיפאק בפני, ואני הייתי חייב להסכים איתו. עם כל קסמו האישי העצום, עם כל היכולת שלו להיות כל כך לא-נצמד (detached), כל כך נאור, בסופו של דבר הדבר היחיד שאתה יכול לומר עליו ב-100% הוא שהוא בלתי-ניתן לתפיסה. אני משוכנע שהוא עצמו לא יתנגד להגדרה הזו, כי זה בדיוק האופן שבו הוא דיבר על "האינטליגנציה היצירתית," המונח שבו הוא השתמש כדי לדבר על התחום המוחלט של החיים. כיוון שאין תכונה ביקום שאינה תכונה של האינטליגנציה היצירתית, הוא הסביר, בסופו של דבר הדבר היחיד שאפשר לומר עליה הוא שהיא מעבר ליכולת התפיסה שלנו (unfathomable הוא הביטוי שבו הוא השתמש).

חשוב לדבר על מהרישי בקונטקסט היסטורי. הוא בא למערב בשנות החמישים המאוחרות, בתקופה הכי מטריאליסטית בהיסטוריה שבה המונח "מדיטציה" נתפס בתודעה הקולקטיבית כמשהו שנזירים, שפרשו מן העולם, עושים כל היום. מהרישי מצא דרך אל ליבם של האנשים הכול-כך חומריים של אותן שנים והצליח להצית בהם את אש השאיפה הרוחנית. בעזרת הביטלס הוא עשה זאת אחר-כך גם לדור ההיפיס. במידה רבה בזכותו הפכה התרבות ההודית לחלק בלתי-נפרד מהתרבות המערבית ומונחים כמו "מדיטציה," "קרמה," "מצבי תודעה גבוהים" ועוד רבים אחרים נכנסו למילונים מכובדים ומעונבים כמו אוקספורד ווֶבסטר. לא תאמינו, אבל כתוצאה מהפופולאריות של המדיטציה הטרנסנדנטלית של מהרישי בארץ בשנות השבעים אישרה האקדמיה ללשון את הפועל "למדוט" כפועל תקני לכל דבר.

לא כאן המקום לדבר על הסיבות שבשלן נפרדה דרכי מהמהרישי. אך כשדיפאק צ'ופרה ואני קמנו להיפרד, הוא אמר - "בין אם הבנו את מהרישי ובין אם לא, בדבר אחד אין ספק: הוא שינה אנשים. הוא שינה אותי, הוא שינה אותך. ועל כך כולנו חייבים לו תודה." וזה מסכם את הכול.

ולסיים בלי סרטון אי אפשר: אם אין לי לינק להציע לתוכנית הטלוויזיה של ערוץ ההיסטוריה, הנה לפחות לינק לסרטון קצר על שהותם של הביטלס (וכוכבים אחרים של שנות הששים, כמו מייק לאב, דונובן ומיה פארו) באשראם ההודי של מהרישי, ברישיקש:

תגובות

3 תגובות לפוסט “ערוץ ההיסטוריה הפיק תוכנית על מהרישי”

  1. גיל בר-און ב- 15 בדצמבר, 2007 22:57

    האמת היא שאני הרבה יותר מתחבר ומעריך את דיפאק צ'ופרה מאשר מהרישי או שום גורו אחר.. ועוד לי בעברי היו הרבה גורואים שהערצתי ואהבתי ואפילו רציתי להיות גורו בעצמי… זאת אולי עוד סיבה למה כיום אני מבין כמה Vanity (יהירות) יש בעניין הזה.. להיות גורו.. לומר לאנשים מה לעשות.. איך לנהוג.. מה הדבר הכי חשוב בחיים.. או אומרים: "אני אלוהים"… או "אני "רק" הכלי שאיתו מדבר אלוהים…" ו.. "כולם אלוהים, רק שאני יודע זאת ואתם לא.. ואם תישארו איתי מספיק זמן, אז תהיו גם.. או תהיו חופשיים.." וכל אותם דיבורים שאותם גורואים אומרים.

    בדיוק היום ראיתי סרט בערוץ YESדוקו על הפרעות אישיות נרקיסיסטית ושבעצם החלום של כל אדם שכזה היא להיות גורו.. כי כולם הופכים אותו לאלוהים ועושים כדבריו.. והוא יכול לעשות ככל העולה על רצונו (אחרי הכל לאנשים כאלו אין שום אכפתיות לרגשותיהם של האחרים..) "אז מה אם הם מאבדים את חופש הבחירה שלהם ומשועבדים כליל אלי? עושים הכל בשבילי והרי מגיע לי כי אני אלוהים!"

    אני אישית לא מכיר את מהרישי כמו גורואים אחרים.. למרות שבנתיים אפילו אותם גורואים שהערצתי כמו סאי באבא- שהתגלה כפדופיל ועוד אחד אמריקאי שהתברר שאדם מופרע נפשית- פראנאננדה- שמנצל את אלו שבאים אליו.. ואפילו אולי גרם להתאבדות בנו החורג.. ואני בטוח שגורואים רבים אחרים.. בעצם גורמים לסבל רב לאלו שבאים אליהם. למרות שאותם אנשים שבאים בטוחים שהם מאושרים ובדרך לאנשהו.. אני אישית יודע מנסיוני שהידע שלומדים באותם שנים "מאושרות" הוא באמת ידע חשוב וטוב.. והאמת היא שלקחתי המון דברי חכמה מכל אותם גורואים וקדושים למניהם שאהבתי.. אבל בסופו של דבר חייבים להבין שכל מקור הידע הוא העצמי הפנימי שלנו וחשוב מאוד לזכור זאת..

    האם ישנם גורואים באמת טובים? מי בעצם יכול לענות על השאלה הזאת? כי יש כאלו שיגנו על הגורו שלהם עד הסוף למרות כל הטענות.. ויספרו על הניסים וההארות והאושר והאהבה שהרגישו (מבפנים?). ואולי יש רק לשאול את השאלה הזאת: "האם הגורו רוצה שאהיה חופשי ומאושר- או רוצה אותי ואת האהבה וההערצה שלי?" תחשוב על זה בעצמך… אם היית גורו- היית רוצה שכולם יעריצו אותך וישבו סביבך ויחשבו שאתה אלוהים? היית מסוגל לסבול את זה לאורך זמן? או שהיית עושה את הדבר הנכון… משחרר אותם לדרכם? כל הגורואים אומרים לתלמידים שלהם שהם צריכים ללכת מהם.. אבל כמה מהם באמת מאפשרים זאת?

    מורי האמת והחכמה הם אלו שעוזרים לך למצוא את האמת בתוכך- ולא מתישהו אלא עכשיו! דיפאק צ'ופרה למשל הוא אדם שכתב ספרים שעד היום מלווים אותי.. הוא באמת מורה רוחני חכם. לאחרונה אני קורא ספר מאוד מאוד טוב שלו- אולי הכי טוב שקראתי ממנו.. "כוחם של צירופי מקרים" ואני ממליץ עליו בחום! למרות שראיתי שבחלק השני שלו זה הופך למשהו קצת טקסי ודתי.. ומתאים יותר להודים.. אבל לא נורא.. העיקר החלקים הראשונים של הספר. זה ספר בנוסח מדעי שבדרך כלל לא הייתי אוהב, אבל הפעם באמת אהבתי!

    בכל מקרה לגבי מהרישי… מי יודע מהי האמת? הכל נראה יפה וטוב מבחוץ.. אבל דווקא ההערצה והנסיונות להשיג פרסום ואת המפורסמים.. מראים קצת על ההפיך. ולפעמים לא צריך לנסות להבין את הגורואים.. (או הדת)ולפעמים זה שהם לא מובנים לא אומר שהם "מעבר להבנתנו.." אלא שאולי הם פשוט לא בסדר בראש.. ושאת השיגעון אי אפשר להבין בשכל הישר אלא רק מי שמאבד אותו.. וזה מה שקורה למאמינים בסוף.. מי שמנסה להבין את השיגעון- בסוף מתייאש או משתגע בעצמו.. וזאת הסכנה הגדולה.

    מצטער על הנאום הגדול..
    אולי אכתוב על זה אצלי בבלוג יום אחד רשומה.
    (כל מי שקרא כאן מוזמן לבקר בקישור למעלה..)

    תודה רבה בכל מקרה..
    זאת לא היתה ביקורת.. אלא רק דיעה אישית.

    יום טוב ובהצלחה עם האתר!
    חיבוק גדול!
    גיל :-)

    iGod עונה: שוב, גיל, אני מעריך את התגובה המפורטת ואת הפתיחות. הנושא של גורו הוא אכן נושא מאוד עדין, כי בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 היו מקרים כל כך רבים של גורואים שאכן נראה שלא היה להם אינטגריטי. זהו נושא כאוב. אישית, אני חושב שמוסד הגורו הוא מוסד חשוב ביותר, והעובדה שיש מקרים כה רבים של "גורואי שקר" עדיין אינו אומר דבר על המוסד עצמו. יש לבדוק בציציותיו של מי שאתה רוצה שידריך אותך, אם אכן אתה מרגיש צורך בכך. אני חושב שאצטרך באמת להתייחס ישירות למוסד הגורו באחד מהפוסטים הבאים שלי. תודה שוב, וכל טוב.

  2. ליאורה ב- 27 בפברואר, 2008 23:11

    קראתי בעיון את הפוסט המעניין. בנתיים מהרישי עזב את גופו…

    אני פחות התחברתי למהרישי או לדיפאק צ'ופרה שמוזכר על ידי המגיב הקודם. אני מרגישה שמשהו קצת התקלקל במהות שלהם כשפנו למערב. אבל יש שלל של גורואים הודים פנטסטיים בפרט מזרם האדוויטה שלמדתי והפנמתי רבות מדבריהם כמו רנג'יט מהרג', מוג'י, מהר בבא ועוד.

    אתה שואל אם יש גורואים טובים. אני חושבת שלכל אחד יש את הגוראים הטובים בשבילו המתאימים למצבו ההתנייתי הנוכחי והשלב שהוא נמצא בו ומוטל עליו כל הזמן לבדוק גורואים חדשים ולקרוא ולנסות. יש בוויקיפדיה ובאתרים אחרים רשימות מרתקות של מבחר הגורואים ממגוון המסורות כולל חומר טוב שזמין עליהם ופשוט שווה לטעום ולנסות, אתרים של פרופילים של גורואים מומלצים במיוחד מניסיוני הםwww.indiayogi.com הפורטל מהודו ו- http://www.gurusfeet.com/guru שבו הגולשים עצמם הם אלו שפותחים פרופילים של גורואים, תורמים מידע ומעדכנים. פשוט צריך לנסות ולמצוא את הגורו המתאים אינדיוידואלית. או שמא הגורו המתאים מוצא אותנו :)

  3. Igal ב- 5 במרץ, 2008 17:08

    תודה לך, ליאורה, על תגובתך.

    אני לא בדעה אחת עמך, שהפנייה למערב היא ש"קלקלה" את המהות של גורו זה או אחר. יש גורואים אוטנתיים במזרח ובמערב, ובשני העולמות יש גם גורואים שאינם אותנטיים.
    עם זאת, אני כן מסכים אתך שעל כל אדם למצוא בעצמו את הגורו שלו כי עליך לתת בו אמון רב, ובסופו של דבר תיתן אמון רק על בסיס החוויה שלך.

    אני עצמי תלמידו של אנדרו כהן, שאותו אני מכיר מזה תשע שנים.

    תודה שוב
    יגאל

השארת תגובה