פרידה ממהרישי ביום הלווייתו
השנה הייתה 1959. בשדה התעופה של הונלולו, הוואי, המתינו נוסעים בבית הנתיבות לטיסתם ללוס אנג'לס. איש מהם לא שיער לעצמו שההודי הצנום והשקט היושב ביניהם, עטוף בגלימת המשי הלבנה ועטור במחלפות הפחם, עומד להפוך לאחת הדמויות הידועות והמשפיעות ביותר במחצית השנייה של המאה העשרים. שחום עור, בעל עצמות לחיים רחבות, מבט חודר וחיוך שובה לב, הוא בחן את כל המתרחש סביבו בסקרנות ובערנות. כשהנוסעים נקראו למטוס, הוא שם פעמיו לעבר כבש המדרגות, כשלרגליו סנדלי עץ פשוטים ובידו שטיחון קטן ששימש לו כתיק והכיל את כל רכושו. האיש הזה היה מהרישי מהש יוגי וזו הייתה הפעם הראשונה שבה הוא עמד לבקר בארצות הברית, ממנה הוא תכנן להפיץ את טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית שלו ברחבי העולם. בין אותו יום לבין ה-5 בפברואר השנה, תאריך מותו, התרחשה אחת מהדראמות המאלפות, הססגוניות והמרתקות ביותר של זמננו, סיפור מיתולוגי של ענק תודעה שהקים תנועה חובקת עולם, נגע בליבותיהם של מיליונים ושינה את חייהם של רבים מספור, במישרין ובעקיפין. להמשך קריאה
לחלוק את האור הגנוז עם כו-לם: קבלה שיתופית
אור הגנוז, בעיני, הוא ישוב פלאי. הוא מורכב מאנשים שלקחו על עצמם לממש פוטנציאל אנושי שעד כה היה קיים רק בתיאוריה — המחוייבות לחיות את חייך למען האחר. הנה מאמר מפרי עטי שהופיע באנגלית ברבעון ?What Is Enlightenment לפני מספר חודשים.
מי שיזדמן לישוב הגלילי "אור הגנוז" לא ירגיש, במבט ראשון, שיש בישוב הזה משהו מיוחד. אחרי הכל, זה לא כל כך נדיר למצוא בארצנו קהילה שכל חבריה שומרי מצוות אדוקים, עם גברים מגודלי זקן ופאות ונשים מכוסות מכף רגל ועד ראש. אבל אחרי שנתקלים ביהודי עבדקן, חבוש כיפה, מתרגל טאי-צ'י, או באחר היושב בחורש בהתבוננות עמוקה; או אחרי שנכנסים לכיתה שבה רב בבגדי חסיד שחורים מרצה על אקופונקטורה לכיתה שבה מחיצה מפרידה בין הנשים לגברים, מתחילים לקלוט שהמקום הזה באמת קצת שונה.
סיפור הודי עתיק: להרוס את הרוע, לא את ה"רעים"
מזה דורות אנחנו מנסים לפתור את בעיית הטרור על-ידי ש"נלמד אותם לקח." פעם אלה הפגזות, פעם התנקשויות בחיי מחבלים, פעם מלחמה, פעם עיצומים כמו צמצום אספקת הדלק. אבל האם יש לנו האומץ לשאול את עצמנו למה שום דבר לא עובד? האם יש לנו את האומץ להודות בכך, שאנחנו מנסים לפתור את הבעייה באותם אמצעים, ומאותם רגשות של חימה וקיפוח, שמהם מתנהלים מאבקי הטרור בנו? בשורות שלהלן אני שב למאמר שכתבתי לפני יותר מחמש שנים, כשאריק שרון החל בפעולה מסיבית "לחסל את תשתית הטרור" בגדה המערבית. הבעייה היא, שתשתית הטרור אינה מעבדות או חגורות נפץ, לא כלי נשק אסורים ואפילו לא מנהיגים אלימים. תשתית הטרור היא השנאה והאיבה, שקיימת בשפע גם אצלנו. להמשך קריאה
הצפייה בטבע וההתפעמות הדתית
בילדותי שאפתי להיות מדען. לא בגלל שהמבחנות והנוסחאות משכו אותי כל כך, אלא משום שהצפייה בתופעות טבע הפעימה אותי, אפשר לומר, שהחוויות הרוחניות הראשונות שלי היו קשורות בהתפעמות הזו — ומן הסתם אכתוב על כך באחד הפוסטים הבאים.
לימים, כשכיוון חיי השתנה והתחלתי ללמוד את דתות העולם, מצאתי לא פעם שהכתבים השונים מעודדים את קוראיהם להביט בבריאה, ולהסיק ממנה על נפלאותו של הבורא. כמאמר דוד המלך, בתהילים ח':
כִּי-אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ–
יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה.
מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ; וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ.
וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים; וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ.
תַּמְשִׁילֵהוּ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ; כֹּל, שַׁתָּה תַחַת-רַגְלָיו.
צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם; וְגַם, בַּהֲמוֹת שָׂדָי.
צִפּוֹר שָׁמַיִם, וּדְגֵי הַיָּם; עֹבֵר, אָרְחוֹת יַמִּים.
יְהוָה אֲדֹנֵינוּ: מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל-הָאָרֶץ.
(תהילים ח', ד' - י')
חופש הדיבור והכנסייה הקתולית: מגלילאו עד בנדיקטוס ה-16
הניו-יורק טיימס הודיע היום שהאפיפיור בנדיקטוס ה-16 ביטל את הנאום שעמד לשאת באוניברסיטת סאפיינצה ברומא, וזאת בתגובה למחאות קולניות מצד פרופסורים וסטודנטים. האוניברסיטה, שהוקמה במאה ה-14 על-ידי האפיפיור של אותם ימים, סימנה את האפיפיור הנוכחי כבלתי-ידידותי למדע מאז נאום שנשא בה ב-1990, בעודו קרדינל ראטצינגר, ובו ציטט פילוסוף אוסטרי שטען כי פסק הדין של הכנסייה נגד גלילאו גלילאי היה "רציונאלי וצודק," בהתחשב בתקופה ובמצב החברתי בה. להמשך קריאה
ההוויה כמענה לכל הספקות הקיומיים
טום יוסטון, אחד מעורכי המגזין "מהי הארה?", הציג בבלוג שלו שתי ציטטות מעניינות, שמאתיים שנה מפרידות ביניהן: האחת, של הפילוסוף הגרמני האידיאליסט פרידריך שלינג, מ-1809, והשנייה מהמורה הרוחני אנדרו כהן, מ-2005. להמשך קריאה
מלחמת ג'יהאד אמיתית
ד"ר אליזבת דבולד, שהיא ידידה קרובה ואחות למסע הרוחני, כתבה לפני כחמש שנים את אחד המאמרים הטובים ביותר שקראתי על טבעו של המסע הרוחני. המאמר הופיע בנספח מיוחד של המגזין
"?What Is Enlightenment" שנשלח רק למנויים (אליזבת היא אחת מהעורכות של כתב-העת הזה).
עם שיבתו מקרב בדר,אמר נביאנו מוחמד, עליו השלום, "שבנו מהג'יהאד [מלחמה קדושה] הקטן אל הג'יהאד הגדול." הם שאלו, "הו נביא האלוהים, מהו הג'יהאד הגדול?" הוא ענה, "המאבק נגד הנפס [אגו]."
– מתוך החדית*
כשהראשון מבין שני מגדלי התאומים התמוטט וקרס אל תוך עצמו כמו צעצוע חלול, צפיתי, כמו מיליונים אחרים, בחוסר-אמון ובאימה איך הג'יהאד מתפוצץ על אדמת אמריקה. הגי'האד (מלחמת הקודש), שנולד עם האסלאם בתקופה שבה האימפריה הרומאית הפכה ל"קדושה" על ידי אימוץ הנצרות, זינק בלהבות אל המאה העשרים ואחת. כיסוי טלוויזיוני של מטוסי סילון המציתים מונוליטים מודרניים החליף תמונות עתיקות של חרבות מתנגשות במדבר. במאמץ להבין את מה שראיתי, שאלתי את אותה שאלה ששאלו כה רבים מאתנו – איך יכולים בני אדם לעשות דבר כזה? – וגיליתי את האמת הקשה שבעצם, אני יודעת היטב איך דברים כאלה מתרחשים. להמשך קריאה
סֶקֶם - החווה המופלאה במדבר המצרי
(את המאמר שלהלן, על חוות סֶקֶם שמחוץ לקהיר, כתבתי (באנגלית) למגזין
"?What Is Enlightenment". הוא הופיע אחר כך גם ב-NRG בתרגום לעברית. ראו הערותי בסוף הפוסט הזה.)
"נס במדבר" - כך מכנים המצרים את סֶקֶם, הקומפלקס החקלאי במצרים, המשק האוטרקי ששמו יצא למרחוק. בעזרת תערובת ייחודית של איסלאם ביחד עם משנתו של האנתרופוסוף רודולף שטיינר. החווה, המשתרעת על שלושה קמ"ר, מגדלת תוצרת ביו-דינאמית, צמחי מרפא וכותנה, מייצרת תוספי תזונה ובגדי כותנה אורגנית ועוד. חוץ מזה היא גם תומכת בפיתוח התרבותי ובבריאות עובדיה ומשפחותיהם ומעלה את המודעות באזור כולו. הצלחת החווה היא בזכות האיכפתיות העמוקה, אומץ הלב והמחויבות הבלתי-מתפשרת של אדם אחד מלא השראה - המייסד, ד"ר איברהים אבוליש (בתמונה).
ב-1975 לקח אבוליש, מדען מצרי מצליח שחי באוסטריה, את ילדיו שגדלו באוסטריה, לטיול במולדתו. היה זה זעזוע. במקום הארץ המשגשגת שזכר הוא גילה עזובה עמוסה בבעיות, לאחר שנים של סכסוכים צבאיים וניסויים סוציאליסטיים שכשלו. להמשך קריאה
דיפאק צ'ופרה במרכז EnlightenNext
ביום הראשון של השנה האזרחית החדשה, דיפאק צ'ופרה ביקר במרכז EnlightenNext ביפו לפגישה לא-פורמאלית עם כ-30 איש, מהם אנשי EnlightenNext, מהם אנשי הסלון האינטגראלי, וכמה אורחים נלווים. הנה כמה דקות מתוך הפגישה הזו, שארכה קרוב ל-90 דקות. הווידאו צולם על-ידי כרמל וויסמן, שגם אירגנה את הפגישה.
אגב, באותו ערב הרצה צ'ופרה במלון דייויד אינטרקונטיננטל, בפני קהל של 1000 איש…. הדגמה קלה של משהו שהוא מתייחס אליו בקליפ הזה: על יכולתו הכמעט ניסית למשוך קבוצות גדולות של אנשים. להמשך קריאה
על הארה כתהליך מתמשך
תורות ההארה "הקלאסיות" מדברות על כך שההארה היא ההתחוורות שרק האחד קיים; אין אחר. ואם אין אחר, הרי שאני הוא האחד הזה… ואם זה הדבר האמיתי – אם ההארה היא אמיתית ו"ברת קיימא" – פירושה, על-פי תורות אלה, סוף ההזדהות עם הישות הנפרדת המוגבלת בגוף שיש לה תאריך לידה ומוות; פירושה לידתה של הזדהות עם התחום הטרנסנדנטלי של החיים, האחדות שמעבר לכל ריבוי ופיצול, מעבר לכל התגלות ושינוי. זוהי תשתית ההוויה, שמעבר לזמן ולמרחב, שלא נולדה ולא תמות. אצל אנשים כמו רמאנה מהרשי ואחרים שכמותו, ההזדהות עם תשתית ההוויה היא עמוקה ושלמה עד כדי כך שניתן לומר שהזדהותם עם אישיותם "הקודמת," טרום-ההארה, מתה. ואמנם, כששאלו את המורה ההודי ניסרגדטה מהראג' (בתמונה) אם אינו פוחד מן המוות, הוא ענה – "אני כבר מת." (חבר קרוב שלי מפרש, שזאת הכוונה במותו של משה על הר נבו, על סף ארץ הקודש: כי הישות האינדיבידואלית הנפרדת, גם אם היא מפותחת כמו זו של משה, חייבת למות לפני הכניסה אל "ארץ טובה ורחבה, ארץ זבת חלב ודבש" — שהיא ההארה ובה אין מקום לכל אינדיבידואליות.)
-
-
בלוגים מעניינים
- אנדרו כהן - הבלוג של המורה הרוחני שלי.
- ג'ף קאררה - מי שרוצה טעימה של הטורנאדו של הארה אבולוציונית בפעולה מוזמן לעקוב אחר הבלוג של ג'ף
- וואן דר גראף אחותך - בלוג של פולניה אסלית ומכשפה אמיתית, שעוזר לי לקיים מצוות "דע מניין באת."
- טום הקוסמי - כמה צעיר ככה מבריק.
- יאיר זילברמן - ביטוי רענן, רהוט ומקורי של תורתו של אנדרו.
- יעל טריידל - הבלוג של מנהלת מרכז EnlightenNext בישראל
- כריס פאריש - הוא לא כותב הרבה, אך כל מילה בסלע
- עידו הרטוגזון - אם רציתם לשים יד על הדופק של חזית הטכנומיסטיקה, הגעתם למקום הנכון
- רות גולן - פסיכולוגית, משוררת ומורה להארה האבולוציונית
- תומר פרסיקו - כתיבה שעושה טוב ללב, לאינטלקט ולנשמה